שמי חגית וזכיתי ללדת ביולי 2011 בליווי מיכל. זו לי הלידה הרביעית, והראשונה עם ליווי של תומכת לידה. מכיוון שהלידות הקודמות שלי לא היו זכורות לי כחוויות חיוביות, החלטתי הפעם לעשות זאת אחרת. את מיכל אני מכירה שנים רבות כרפלקסולוגית ומעסה ייחודית, בעלת ידיים מופלאות שיודעות לחוש את המטופל, וסמכתי עליה שגם בלידה היא תהיה קשובה, רגישה ותומכת.

בכל הימים שסמוך ללידה, מיכל היתה איתי בקשר רציף והתעדכנה שוב ושוב. כאשר הגיעה הלידה ומיכל הוקפצה ב־2.00 לפנות בוקר, היא הגיעה עם אנרגיות נפלאות. הלידה יחד איתה היתה נהדרת: לכל אורך השעות הארוכות בחדר הלידה, מיכל ידעה לחוש אותי: במבט ובחצי מילה היא הבינה מתי רציתי התכנסות ושקט, מתי הייתי זקוקה לשיחה, ומתי הגיע ציר ונזקקתי לתמיכה. המגע שלה במהלך הצירים, והעיסויים הנוספים שלה בחדר הלידה, הרגיעו והקלו על הכאב.

מיכל היתה גם רגישה מאוד לסיטואציות המשתנות בחדר הלידה, וידעה מתי לעזור למיילדות וכיצד, ומתי לתת לצוות הרפואי את הבמה. היא דאגה לכל צרכיי עד שהלידה נגמרה ואני עברתי למחלקה. בעזרתה, זו היתה חוויה מושלמת.

אני ממליצה לכולן, בחום רב, להיעזר במיכל בלידה. יש בה גם את הידע המקצועי כדולה, גם את הידע הרחב בטיפולי מגע, ומעל לכל – אישיות רגישה ותומכת.

חגית, אמא של שירה.

מיכל המקסימה,

בסוף שנת 2010, בהיותי בת 35, הרגשתי צורך להביא ילד לעולם. לשמחתי, למרות בעיות מסוימות בקשר, בן זוגי הסכים איתי ונכנסתי להריון. לקראת סוף ההריון החלו חששות ופחדים מהלא נודע ומהחוסר בידע ובניסיון מעשי. החלטתי להיעזר בדולה. לא עבר זמן רב, ונכנסת לחיי.

את בראש ובראשונה אמא בעצמך, מה שמקנה לך ניסיון מעשי רב, אבל זו אינה הסיבה היחידה לרומן שלי איתך. את מאוד מקצועית – אפשר היה להבחין בכך כבר מהרגע הראשון. הפכת למרגיעה הראשית שלי, והורדת לי את סף החששות.

במהלך ההריון והלידה חסר לי מאוד הקשר עם אמי, שנפטרה לפני כמה שנים; את, בהיותך אדם מאוד אנושי, סבלני, חם ותומך, מילאת חלק משמעותי מהחוסר הזה. בתוך זמן קצר ביותר נקשרתי אלייך מאוד, והרגשתי שאת ממש כמו משפחה: ליווית אותי בפגישות אצלי בבית וגם באמצעות שיחות טלפון. ביום הלידה הגעת לבית החולים במהירות, ידעת בדיוק מה לעשות, וגרמת לי להרגיש הכי בנוח שאפשר. הרגעת גם את בן זוגי, שהיה שם לצדי במהלך הלידה. לאחר לידה לא פשוטה, פיזית ונפשית, היית שם בשבילי הן בבית החולים והן בבית.

מיכל המדהימה, היית שם בשבילי ברגעים הכי חזקים ומשמעותיים שהיו לי אי פעם בחיי, והפגנת הרבה חום, רוך ואהבה. אני ממליצה עלייך בחום רב לכל יולדת.

סמדר, אמא של מעיין (052.385.1994)

למיכל היקרה,

בזכותך הגענו, אני ובעלי, עם הרבה ביטחון ללידתה של הנסיכה הקטנה שלנו. עצם הנוכחות שלך בחדר הלידה נתנה לנו את השקט שהיינו צריכים כל כך, באחד הרגעים העדינים והמרגשים ביותר בחיינו.

נתת לי בדיוק את כל הכלים שהייתי זקוקה להם, על מנת שתהיה לי היכולת להתמודד עם הקושי והכאב שכרוך בחווית הלידה.

תודה על לידה מקסימה ועל זיכרון מתוק.

ענת, אמא של הילה

מיכל יקרה,

זה התחיל מבטן קטנה, המשיך בבטן גדולה, והסתיים באוצר הקטן והמהמם שלנו, עומר. בכל שלב היית איתנו, לימדת אותנו, הסברת לנו, צחקת ובכית איתנו.

תודה ענקית: תודה על קורס אישי ואינטימי שמעבר לכמות הידע המדהימה שהעביר, גם עזר לנו להתחבר להריון כאילו הבטן היא חלק מהמשפחה הקטנה שלנו. תודה שהיית איתנו ברגע הנפלא ביותר בחיינו (ושוב סליחה על ההקפצה באמצע הנופש). תודה שהרגעת, שליטפת, שהקלת על הכאב, שידעת בדיוק מתי אנחנו צריכים את הלבד ומתי אנחנו צריכים אותך איתנו. הרוגע שלך, החום שלך והביטחון נתנו לנו להיות רגועים ושלווים ולעבור את היום המרגש הזה כחוויה מדהימה ובלתי נשכחת.

אוהבים אותך מאוד, אהרון, קרן ועומר.

למיכל, הדולה המחוננת.

חברה המליצה לי עלייך. למרות שזו היתה לידתי השלישית והאחרונה, ולמרות שבקודמות לא ליוותה אותי דולה, החלטתי להיפגש איתך. רציתי לסגור את פרק הלידות בחיי עם טעם טוב: רציתי לידה טבעית ללא אפידורל או תפרים, ופחדתי למצוא את עצמי בניתוח קיסרי בגלל התנהלות לא סבלנית של הצוות הרפואי.

ברגע שבו ראיתי אותך, בפגישת ההיכרות כשעוד הייתי בהריון, היה לי ברור שאותך אני בוחרת. אחרייך נפגשתי עם עוד שתי דולות, שמסכנות, כבר לא היה להן סיכוי…

נכון, הלידה שלי היתה קצרה, אבל אינטנסיבית בטירוף! אחזתי בך, נשמתי איתך, מעכתי אותך, שאלתי אותך, צעקתי לך ובכיתי לך. הרגשתי שכשאת לצדי — אני בטוחה!

היית לי מעין בועה של שפיות בתוך טלטלת הלידה; קרש הצלה בתוך מערבולת של רעידות וסחרור של רגשות. נתת לי טיפים קטנים אבל כה משמעותיים, שעשו את ההבדל והפכו את החווייה למתוכננת ונשלטת.

הצלחת, בזכות האינטיליגנציה הרגשית הגבוהה שלך, להתנהל בנעימות מול הצוות הרפואי שקיבל אותך בזרועות פתוחות.

מה שהכי מעניין הוא איך הצלחת להתחבב בשניות על בעלי, טיפוס ציני מובהק, שעד הפגישה איתך נקרע מצחוק רק למשמע המילה "דולה".

אני מאושרת עם הבחירה שלי לקחת אותך כדולה, ואני ממליצה עלייך בחום לחברותיי. אין לי ספק שבורכת בכל טוב וכי תמשיכי לפזר טוב זה אצל שאר נשות ישראל.

באהבה, מיכל מנור־עמיר, אמא של טל

מיכל,

תודה על כל העזרה, התמיכה וההכנה.

אנחנו באמת מרגישים שבעזרת ההכנה המדהימה שעשית לנו, הלידה עברה בקלות. לנצח נזכור אותה כחוויה חיובית ונהדרת.

בזכות הרגישות שלך והאכפתיות, אפשרת אפילו לצביקה להתחבר למסרים שהוא היה כל כך ציני לגביהם.

המון תודה,

יואב, צביקה ואודליה כצמן.